בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
|
4389-04
31/10/2005
|
בפני השופט:
1. מישאל חשין 2. מרים נאור 3. אליקים רובינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
ד"ר בנימין ארד עו"ד דפנה זאק-רוזנפלד עו"ד פתחי שחאדה
|
הנתבע:
1. שר התחבורה- ח"כ אביגדור ליברמן 2. משרד התחבורה 3. מנהל הספנות 4. מנהל מנהל הספנות-מר אירה רונה 5. סגן מנהל מנהל הספנות-אליעזר שטרנברג 6. משרד הבריאות
עו"ד הרן רייכמן
|
פסק-דין |
המישנה לנשיא מ' חשין:
העותר, רופא במקצועו, עוסק מזה כעשרים-ושלוש שנים בבדיקתו ובאישורו של ציוד רפואי וארון תרופות המותקנים על כלי-שיט זרים העוגנים בנמל אשדוד. העותר עשה בעיסוקו בשלום ובנחת, באין פרץ ובאין צווחה, עד אשר כך לפתע, בראשית שנת 2004, הודיע מינהל הספנות והנמלים כי מעתה ואילך תיעשה בדיקת ציוד רפואי וארון תרופות שעל כלי-שיט זרים בידי רוקח בלבד ולא בידי רופא. הודעה זו, למותר לומר, גדעה את הענף שהעותר ישב עליו, ומכאן עתירתו כי נורה ותבוטל או תשונה ההוראה כך שיותר לו להמשיך ולעסוק בעיסוקו רב-השנים.
הרקע לעתירה
2. להבנת הרקע לעתירה, ולפירוש מהות עיסוקו של העותר, הבה נפנה בקצרה לעיקרים בפיקוח שמטילות רשויות ישראל על כלי-שיט זרים העוגנים בנימלי הארץ. סוגיה זו זכתה להסדרה בדין - בעיקר: בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג-1982 (תקנות בטיחות השיט) - ובאמנות בינלאומיות. על דרך הכלל ייאמר, כי המדינה רואה עצמה אחראית לביטחונם ולבטיחותם של נוסעים ואנשי-הצוות בכלי שיט זרים המפליגים במימי ישראל, ומטעם זה מטילה היא פיקוח על כלי-השיט. נציין עם זאת, כי בעוד שהפיקוח המוטל על כלי שיט ישראליים פיקוח נרחב והדוק הוא, מוטל על כלי-שיט זרים פיקוח פחות נרחב ופחות הדוק, על יסוד הנחה כי עיקר הפיקוח על אותם כלי-שיט נעשה בארצות מוצאם. הוראות הדין העוסקות בבדיקת בכלי שיט זרים ובפיקוח עליהם (Port State Control) מצאו מקומן (בעיקר) בפרק חמישי א' לתקנות בטיחות השיט, ועיון בהוראות אלו יגלה לנו בעליל כי הפיקוח חלקי ואקראי הוא ביסודו. לא נרחיב בדברים, ולענייננו נאמר כי בהתקיים נסיבות מסוימות, ולא בכל מקרה ומקרה, ייבדק כלי שיט זר בדיקת תיעוד ובדיקה של מצבו הכללי בידי מפקח כלי שיט (תקנה 52ג); כי אם מתעורר ספק בזמן בדיקת התיעוד והבדיקה הכללית באשר למצבו של כלי השיט, עשוי המפקח לדרוש כי כלי-השיט יעמוד לבדיקה תפעולית מפורטת (תקנות 52ד, 52ה ו- 52ו); ובהימצא ליקויים בבדיקה המפורטת, רשאי המינהל לדרוש תיקון הליקויים ולהורות על עיכוב הפלגתו של כלי השיט הזר עד שיתוקנו הליקויים לשביעת רצונו (תקנות 51 ז, 52ח, 52 ט).
3. אשר לציוד הרפואי, והוא מענייננו: בעלי-הדין הודיעונו כי הציוד הרפואי נבדק אף הוא במסגרת הבדיקה הכללית הנערכת מכוחה של תקנה 52ג. וכך מורה אותנו הוראת תקנה 52ג לתקנות בטיחות השיט:
בדיקת תיעוד
|
52ג. (א) כלי שיט זר ייבדק בדיקת תיעוד ובדיקה של מצבו הכללי בידי מפקח כלי שיט, בהתקיים אחד מאלה:
(1) המנהל או מפקח כלי שיט סבור כי יש לקיים בדיקת תיעוד;
(2) מדינה אחרת החברה באימ"ו [האירגון הבינממשלתי לענייני ספנות שישראל חברה בו] ביקשה שתיערך בדיקת תיעוד;
(3) נמסרה ידיעה מאיש צוות כלי השיט, מארגון מקצועי, או מכל בעל עניין אחר בבטיחות השיט או בשמירת איכות הסביבה הימית, שלפיה יש צורך בקיום בדיקת תיעוד.
(ב) בעלו או קברניטו של כלי שיט שעומדת להיערך בו בדיקת תיעוד יציג בפני מפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו והנוגע לכשירותו של כלי השיט לשוט, או כל תיעוד אחר על פי אמנה.
|
עינינו הן הרואות, כי הוראת תקנה 52ג הוראה כללית היא ביותר, ועל-פי המקובל והנוהג מוודא המפקח בגידרה של בדיקה כללית זו כי מותקן בכלי השיט הציוד הרפואי הבסיסי - חדר חולים, ציוד חירום וארון תרופות - וכן בודק הוא באורח אקראי את תקינותם של הציוד הרפואי והתרופות. נתגלו למפקח ליקויים מהותיים בציוד הרפואי, רשאי הוא לעכב כלי-שיט מהפליג, ולהורות על עריכתה של בדיקה מפורטת בידי אדם המתמחה בבדיקתו של ציוד רפואי וכו' (תקנות 52ב עד 52 ט לתקנות בטיחות השיט). בבדיקה המפורטת יבדוק אותו מומחה רפואי את תקינותו של הציוד הרפואי - ובו, ככל הנדרש, את תוכנו של ארון התרופות - כדי להבטיח כי אלה עומדים בדרישות המקובלות. רק לאחר שנמצא כי הציוד הרפואי עומד בתקנים הנדרשים יאשר המומחה הרפואי לכלי השיט הזר להפליג לדרכו.
4. העותר, רופא במקצועו, הוא אותו מומחה רפואי הנקרא לערוך בדיקה מפורטת של ציוד רפואי המותקן על כלי שיט זרים, ולתת אישורי הפלגה לכלי שיט אלה. העותר עושה בעיסוקו זה מאז שנת 1982, ולא שמענו כי הועלתה אי-פעם טענה או תלונה על טיב עבודתו או על היעדר כשירותו לעסוק בעיסוקו. כך היה עד ליום 27.1.04, הוא היו שבו פירסם מינהל הספנות והנמלים במשרד התחבורה (המינהל) הודעה לימאים (מספרה MA1(a); ההודעה), וכותרתה "MEDICAL CARE ON SHIPS". עניינה של הודעה זו - שפתה אנגלית - הוא הנושא הרפואי בכל הקשור לכלי שיט, ומטבע הדברים מיועדת היא, בעיקרה, לכלי שיט ישראליים שעניינם נדון בה בפירוט רב. ההודעה כוללת הוראה שעניינה בדיקתו של ציוד רפואי שעל כלי שיט זרים, וכאמור בה (בתרגום חופשי): ספינות זרות שנמצאו בהן ליקויים חמורים הקשורים בנושא רפואי, יעוכבו עד אשר ייבדקו בידי רוקח מוסמך שיאשר לספינה להפליג לאחר שווידא כי הליקויים בתרופות ובציוד הרפואי תוקנו. ההוראה מחייבת את סוכני הספינות או את מפעיליהן למנות רוקח מוסמך אשר יבצע עבורם את הבדיקה האמורה. כן נכתב בה בהודעה - למען הסר ספק, כנראה - כי רופא אינו מוסמך לערוך בדיקה שכזו. ובלשונה של ההוראה, במקורה:
Inspection of Medical Supplies and Medicine Chest
...................
Foreign ships found with serious deficiencies related to medical issues will be detained until inspected by an
authorized pharmacist. When all deficiencies related to medicines and/or medical equipment are rectified, the
pharmacist will issue a certificate of inspection, which will be authenticated by the ship's captain or a senior officer's signature.
All ship's agents and/or operators in Israel must, appoint a
certified pharmacist who will carry on their behalf inspection of the medicines and/or medical equipment if required. Please note that
doctors are not authorized to carry out the above inspection. (emphasis supplied - M.C.)
להשלמה נוסיף, כי דבר ההודעה הוא, שציוד רפואי המותקן בכלי שיט ישראלים ייבדק מדי שנה בידי רוקח מוסמך.